Point de vue
05 novembre 2024Depuis son lit, il voit une jardinière et un arbre.
Les jardinières ont été installées par son deuxième frère lors d’une de ses visites, et dans la jardinière en face de la fenêtre, elle, a planté une plante merveilleuse.
L’automne est déjà passé, et il n’y a plus aucune feuille sur l’arbre, mais la jardinière est en fleurs.
Pendant les jours difficiles, presque personne ne vient le voir. Une voisine bien-aimée est venue et a apporté un gâteau qui a réjoui les filles. L’infirmière aux mains d’or passe une fois par jour pour faire les injections. Et c’est à peu près tout.
Cette situation lui convient et l’attriste à parts égales.
En été, chaque jour, à heure fixe, un bourdon venait visiter la plante merveilleuse.
Il restait quelques minutes, secouait les petites fleurs violettes, puis poursuivait son chemin.
En automne, il ne venait plus.
Dans les années soixante-dix, à l’aéroport, une cage destinée à une animalerie s’est ouverte par erreur. Cent perruches vertes s’en sont échappées. Depuis, elles se sont multipliées. Elles sont robustes et savent s’adapter, et d’après les derniers comptages, il y en aurait plusieurs milliers.
Cinq d’entre elles (ou peut-être plus) ont trouvé refuge dans les arbres en face de la fenêtre.
Elles viennent rendre visite une fois par jour, été comme automne.
C’est très surprenant de les voir. Elles semblent venir d’un autre monde. Ou peut-être pas. Elles lui arrachent un sourire.
Il les appelle Déni, et Colère, et Négociation, et Dépression et Acceptation.
מהמיטה שלו הוא רואה עדנית ועץ.
את העדניות התקין האח השני באחד הביקורים שלו ובעדנית שמול החלון, היא, שתלה צמח פלא.
השלכת כבר עברה ועל העץ אין יותר אף עלה, אבל העדנית פורחת.
בימים הקשים כמעט שאף אחד לא מבקר. שכנה אהובה באה והביאה עוגה ששימחה את הבנות. האחות בעלת ידי הזהב עוברת פעם ביום לתת זריקות. וזהו פחות או יותר.
המצב הזה מתאים לו ומעציב אותו במידה שווה.
בקיץ, בכל יום ובשעה קבועה, היתה באה דבורה לבקר בצמח הפלא.
היא היתה נשארת כמה דקות, מנערת את הפרחים הסגולים הקטנים. וממשיכה לדרכה.
בסתיו היא כבר לא באה.
בשנות השבעים, בנמל התעופה, נפתח בטעות כלוב שהיה מיועד לחנות חיות. מהכלוב ברחו מאה תוכים ירוקים.
מאז הם התרבו. הם חזקים, ויודעים להתאים את עצמם ולפי הספירות האחרונות, כנראה שיש כמה אלפים.
חמישה מהם (ואולי יותר) מצאו בית בעצים מול החלון.
הם באים לבקר פעם ביום גם בקיץ וגם בסתיו.
זה מאוד מפתיע לראות אותם. הם כאילו באו מעולם אחר. ואולי לא. הם מעלים בו חיוך.
הוא קורא להם הכחשה, וכעס, ומיקוח, ודיכאון, וקבלה.
מהמיטה שלו הוא רואה עדנית ועץ.
את העדניות התקין האח השני באחד הביקורים שלו ובעדנית שמול החלון, היא, שתלה צמח פלא.
השלכת כבר עברה ועל העץ אין יותר אף עלה, אבל העדנית פורחת.
בימים הקשים כמעט שאף אחד לא מבקר. שכנה אהובה באה והביאה עוגה ששימחה את הבנות. האחות בעלת ידי הזהב עוברת פעם ביום לתת זריקות. וזהו פחות או יותר.
המצב הזה מתאים לו ומעציב אותו במידה שווה.
בקיץ, בכל יום ובשעה קבועה, היתה באה דבורה לבקר בצמח הפלא.
היא היתה נשארת כמה דקות, מנערת את הפרחים הסגולים הקטנים. וממשיכה לדרכה.
בסתיו היא כבר לא באה.
בשנות השבעים, בנמל התעופה, נפתח בטעות כלוב שהיה מיועד לחנות חיות. מהכלוב ברחו מאה תוכים ירוקים.
מאז הם התרבו. הם חזקים, ויודעים להתאים את עצמם ולפי הספירות האחרונות, כנראה שיש כמה אלפים.
חמישה מהם (ואולי יותר) מצאו בית בעצים מול החלון.
הם באים לבקר פעם ביום גם בקיץ וגם בסתיו.
זה מאוד מפתיע לראות אותם. הם כאילו באו מעולם אחר. ואולי לא. הם מעלים בו חיוך.
הוא קורא להם הכחשה, וכעס, ומיקוח, ודיכאון, וקבלה.